Saturday night rally at Hostage Square

Saturday night rally at Hostage Square

עברו 666 ימים, קיץ, פגרה, השרים בתאילנד, חופשות, מתקות, שום דבר פה לא נורמלי וכלום לא הגיוני בחדשות. שנה ו10ה חודשים לתוך הסיוט שוב חטפנו אגרוף מהצל הגיהנום שבו קלויים ורום צעירים ישראלים מפורקים גבוהים ראש ממשלת ישראל ראש ממשלת ישראל. כך מרגישים חטופים שרק סובלים אבל לא מתים. ולמקרה שלא העירו אותך מצבם של יתר החתופים דומה. ולמרות שכמנהג קינאת החורבן, הדבר היחיד שאנחנו רוצים זה לשבת על הרצפה בדממה. אי אפשר ואסור להישאר בשקט. גם אם נגמרו לנו המילים, אי אפשר ואסור לשתוק. אי אפשר ואסור לשתוק כי 50 חטופים, 49 גברים ואישה אחת, חיים וחללים עדיין כלים בעזה. החיים לא ישרדו עוד הרבה זמן. החללים הולכים ונעלמים. והסכם לשבתם שהיה קרוב לחתימה טורפד. אי אפשר ואסור לשתוק כי אתמול באיחור פושע. ראש הממשלה הודע במה שרוב הישראלים זועקים כבר יותר משנה. אין היגיון מבצעי ומוסרי בעסקאות סלקציה חלקיות. זאת עוד קונספציה שמתנפצת לכולנו בפנים כמו קונספציית מזוודות הדולרים לסינור ומשחקי אין רעב. יש רעב בעזה. כישלון בכני מידה שלא הכרנו. אי אפשר ואסור לשתוק כי שמענו את השר המיכאי אליהו מחליט. השר המיכאי אליהו מחליט שהחתופים בכלל שבועים ויש לעסוק בשחרורם בסוף המלחמה. ושמענו את השרה סטרוק מצירה שכיבוש מלא וחזרה להתיישבות בעזה יותר חשובים מדאגה לחיי החטופים ושמענו את גיבור ישראל השר סמוטריץ’ שהודיע חד וחלק שלא יהיה יותר מסע ומתן על הסכם חתופי זה מה ששמענו וכל הפחדנים האלה יחד שירטו בצבא פחות זמן מחייל חטוף אחד אין להם גרם של בושה בכנות במ חתנו למה האנשים האלה כל כך שונאים את החתופים את העם שלהם להם מתי ואיפה הם עוצרים, לאיזה תחתית ניפול איתם, איך זה לגיטימי להטיף לאחדות ונגד שנאת חינם ובאותה נשימה לתכנן יישוב יהודי בעזה על הראש של החתופים. למה בדיוק אנחנו מחכים? לחורבן בית שלישי, לעוד מבול, אולי כדאי שנבנה עוד תיבת נוח. אין לי את התשובות. אני רק יודע שהערב אף אחד אף אחד לא אמור להישאר בבית או לשבת על הרצפה בשתיקה. אף אחד. החתופים שלנו מורעבים וגוססים במנהרות המוות של חמס והילדים שלנו מדממים במלחמה ללא מוצא אז לא אנחנו לא אנחנו נעמוד ונגיד לאדת הקנאים החנפנים ורודפי השררה די די די נגיד להם די נמאס נגמר לכם הזמן חייבים להוציא אותם משם מיד ברגע זה כולם כולם לכולם נגיד להם תחזירו אותם הביתה הולכו הביתה עכשיו רון אתה חסר לי אני יוצא אותך בבית מתגעגע אליך. תחזירו את אח שלי הביתה עכשיו. לא אנחנו אתם לא לב אנחנו איתכם אתם לא לבד אנחנו ערב טוב אני ופיר ברסלבסקי והבן שלי רום נמצא באזלה כבר 666 ימים בשביעי לעשירי ביום הכי שחור בתולדות המדינה רום שלי היה קרן של אור בגי ההריגה במתחם מסיבת הנובה רום עבד כמאבתח במסיבה הוא יכל לברוח להציל את עצמו אבל בחר להישאר ולעזור לאחרים לטפל בפצועים לחלץ את הנפגעים לשמור על כבוד של הנרצחים רום הוא גיבור והמדינה שלו הבכירה אותו היא הבקירה אותו אז היא מפקירה אותו כל יום שהוא לא כאן כבר 666 יום לפני יומיים כולנו ראינו את הסרטון שפורסם על ידי מפלצות החמס ראיתי את הבן שלי ולא זיהיתי אותו רום שלי רעב ללחם, צמא למים, חולה, שבור פיזית ומרוסק מנטלית. הילד שלי גוסס, ראיתי את זה בעיניים שלי וגם ראש הממשלה ראה את זה והוא יודע על מצבו של רום ושל שאר החטופים ובכל זאת הוא בוחר שוב ושוב שלא להציל אותו. אתם הציבור שאיתנו כל עם ישראל בוחר בחיים בוחר בחתופים בוחר בתקווה הממשלה בוחרת בהפקרה בתחילת הסרטון של רום מופיע המידע שאנחנו יודעים כבר 10ה ימים ארגון הטרור הג’יהד האיסלאמי איבד את הקשר עם רו ואם עם החוליה ששומרת עליו. לפני 10ה ימים אנחנו ההורים של רום עברנו ממדור אחד של גיהנום. בו היינו כבר שנה ו-11 חודשים למדור אחר בגיהנום. גיהנום של חוסר ידיעה, של חרדה מתמשכת, גיהנום של פחד משתק וזה חייב להיפסק. רום יחד עם 48 החטופים והחתופה כולם צריכים לצאת מהגיהנום עכשיו אני פונה אליך אדוני ראש הממשלה אתה שהפקרת אתה שתרפדת אתה ש המצאת את שיטת השלבים הפעימות והס סלקיה אתה שלא פספסת אף הזדמנות לפספס אף הזדמנות אני פונה אליך ואומר די שיטת השלבים בעסקה כשלה בשעה שאתה והמשלה שלך מושכים זמן החמס ניזון מהקמפיין רעב שקרי מעלה את המחיר ולוקח את הזמן הבן שלי ושאר החתופים משלמים את המחיר אדוני ראש הממשלה, אתה מנהיג ומנהיג צריך לקבל החלטות, אז קח כבר את ההחלטה, תסיים את המלחמה ותביא לכאן את כולם, את החתופים, את החללים, את הלוחמים והלוחמות, את המילואים ניקים, את העקורים מבתיהם. כולם צריכים לחזור הביתה. ועכשיו עכשיו בלי שלבים, בלי טריקים, בלי שתיקים, בלי סלקיות, אני מתגעגע לילד שלי. היא אמא שלו מתגעגעת אליו. האחים, החברים וכמונו יש יותר מדי אזרחים במדינה. אנחנו רוצים לקום ולהשתקם, לחזור לחיים, לנשום ואין לנו אוויר. תחזירו את כולם עכשיו. תודה רבה ועוד משהו קטן נהיה נראה כאילו זה שואה שנייה זה מה שאני מרגיש ראיתי את זה בעיניים שלי הם מעורבים שמה הם מתים הם גוססים אסור לשתוק אסור תודה רבה כולם את כולם אחולם ערב טוב אני עומר ונקרט הוחזרתי לפני יותר מחמישה חודשים משבי החמס 505 ימים של סיוט מתמשך תחת האדמה מתוכם כ-250 ימים עם אביתר דוד וגי גלבוע דלל שעדיין שם היום אני כאן לדבר את הרגש שלי את הרגש שלו את הרגש של כולנו החוצה בלי סיסאות בלי משפטים נעימים לאוזן אמת כואבת ואמיתית שמגיעה עמוק מבפנים ומתפוצצת החוצה. אתמול, קצת לפני כניסת שבת ראיתי את ההתראה שכולכם ראיתם. חמס פרסם אות חיים מאבי אתר דוד. באמת באמת באיזה בושה לדבר הזה אנחנו מאזים בכלל לקרוא עוד חיים. אני כועס למה שראינו אתמול לא קוראים חיים. לאחר ההצראה נכנסתי מיד הביתה, ישבתי עם בת זוגתי על המיטה ולחצתי את הפליי וראיתי את הסרטון. הזהירו אותי, הכינו אותי, סיפרו לי מה רואים בו ושיה לי קשה לצפות בזה. ואני טעיתי לעצמי קשה. חייתי במנהרה הזאת 505 ימים ראיתי אותי, את אביתר, את גאי ואת כמעט נעלמים. זה לא יזעזע אותי כמו את כולם. אני מכיר ויודע על בשרי את הדבר הזה ואז מיד זה קרה. הדבר הראשון שחיפשתי בסרטון זה את העיניים שלו. זה נראה כמו סרטון ללא מילים. אלוי לא היה צריך לדבר מילה. מילה אחת בשביל שהעיניים שלו יספרו לי את זה. את זה שהוא כואב, את זה שהוא רעב, את זה שהוא מרגיש שאין בו את הכוחות כמעט, את החולשה בחוץ ובפנים, את הגעגוע הבלתי פוסק ובלתי נגמר, את הדבר שהפחד ממנו משתה כל מילימטר בגופך שאתה נמצא שם, להיות נטוש. העיניים שלו אמרו לי את זה. הם אמרו לי, “עומר, אחי, תעזור לי, אני נטוש. נטוש. מיד ראיתי את זה ומיד הרגשתי את זה, זיהיתי את זה. הוא נטוש, פשוט נטוש, בלי חמלה, בלי חום, בלי אהבה, בלי מילה טובה, בלי תמיכה, נטוש. בתחילה עלתה בי דאגה. הם נכנסים אליו בכלל, הם מאכילים אותו כל יום, מישהו דואג לו, מטפל בו, למה הוא נראה נטוש כל כך? אחרי זה הגיע זעם, נמאס לי מהם, נמאס לי לראות את התמונות האלה, לחשוב את המחשבות האלה בראש שלי. אני יודע שיש להם אוכל שם מעבר לדלת. אני הייתי מריח אותו כל יום בזמן שאני מקבל שתי כפות אורז ביום. יש להם אור, יש להם שמה כל לתת לי. ולמה? למה? למה הם לא נותנים לי אותו? שיפסיקו לשקר לב יתר ושיכיאכילו אותו. כמה רוע וכמה רשע. ואז צפיתי בו פעם נוספת וזה הרגע. זה הרגע שבו הבנתי את הגעגוע העמוק והחזק. זה שאני מסרב לקרוא לו געגוע זה לא געגוע זה צורך וברגע אחד זה קרה לא ככלישעה לא כסיסמה שנוח לי להגיד בזמן שאני צועד עם דגלי החטופים לא כמנטרה תקשורתית להפעלת לחץ אתמול הרגשתי את זהמורים שלי החי הקטנים הבת זוג שלי הכירו מישהו שלא רציתי שיכירו לעולם עומר ונקרט גרסת השבי העתימות המוחלטת, הצורך האז להיות חזק כאילו כלום לא כואב, לא קיים, מבט ריק וקר בעיניים, זם בלתי פוסק, הרגש פנימי עצום, עצום שחסו ממטאור בלתי ניתן להזזה. היצר ההישרדותי שוב עלה וחזר. אני זוכר אפילו שהבת זוג שלי אמרה לי, “עומר, אני דואגת. אתה מזכיר לי אותך בבלינסון אחרי יומיים, כי שם הייתי. ברגע אחד חזרתי לשם לאביית וגי. המזרן שלי, הכפית שלי, המכנס שלי, הצלחת שממנה אכלתי איתה מעט מאוד שאכלתי כל יום. זה ישמע לכם הזוי, אבל אמרנו שהיום אני מדבר רגש וראיתי לרגע בית, של בית, כי נילנו שם חיים אנושיים בצורה הכי לא אנושית שיש. עדיין היינו בני אדם, היינו משפחה ועכשיו, עכשיו בעיניים שליטר ראיתי את זה. הוא כבר שוכח שהדבר הזה זה לא בית. זה לא בית. הוא שוכח שיש דבר כזה שנקרא בית. אז חזרתי אלגי ואב יתר כדי להיות איתם בבית. ואז התפרקתי בבכי. פתאום ברגע אחד של צמרמורת הבנתי שאני שם. כל כולי שם מכף רגל ועד ראש אני שם והבנתי שלא זה לא כלישעה אם יש חטופים בעזה אני פשוט לא אוכל לצאת משם כמו אתמול זה פשוט יקרה אני אמשיך לחזור לשם אני אני עדיין שבוי בארצי שלי והיום כמה שעות לפני שאני מגיע לכאן חמס שלח עוד מסר ציני ואכזרי ניסה להזכיר לי שמה שאכלתי כל מי שקרוב אליי וגם לא כל כך קרוב מכיר את היום הזה הרגע הזה שהוציא אותנו למנהרה קצת יותר גדולה ושבפעם הראשונה נוכל לשבת אחד ליד השני ולא אחד אחרי השני הביאו לנו צלחת גדולה של אוכל וכמובן מצלמה שיהיה להם תעוד לפרסם אחר כך וחשבו שמה שנשכח את החודשים הארוכים של הערבה והאזנחה שנשכח את ההתעללות הקשה את הפגיעה בנפש ובגוף כאחד. זה מה שניסיתם להזכיר לי שיום אחד, ארבעה ימים, ארבעה ימים לפני שחזרתי, אכלתי אוכל כמו בן אדם. יום אחד זה מה שניסיתם להראות לי היום? באמת אז די די די. תראו את אביתר העיניים שלו מספרים את הסיפור של כולנו. זהקה מרירה וענקית של הצילו. פשוט הצילו. זה כל מה שאנחנו מרגישים שם בפנים. אז אני מבקש בבקשה תצילו אותו, תצילו אותו תושיטו יד לנפש היפה והמדהימה שליתר, של גאי ושל כל החתופים שלנו. אל תתנו להם להמשיך להרגיש נטושים. בבקשה ממכם, בבקשה תתנו לנו עוד 50 דפיקות לב ושהלב שלי ושל כולנו יוכל לחזור לפאום שוב בבקשה את כולם עכשיו עם ישראל חי לב אנחנו ישראל אתם לא לבד אנחנו ישראל לא לבד אנחנו של לא לבד אנחנו נקרא לא לבד אנחנו נקרא לא לבד אנחנו די די די די די לחכות די להכיל די להבין די כבר ממשלת ישראל נמאסתם מעשנו כמה עוד אפשר להתעלל בנו בנו המשפחות להתעלל בנו הציבור הישראלי עד מתי אני מאיה אחות של גילוז הערב הערב תשעה בב יום קדוש המוני ישראלים צמים לזכרו של בית המקדש שחרב לפני אלפי שנים. זה אולי חשוב אבל חשוב ודחוף הרבה יותר. הם אותם האחים שלנו שראינו כי הם מורבים למוות. הם לא צמים. להם אין ברירה. להם אין מה לאכול. הם על סף מוות. ובניגוד לבית המקדש החרב אפשר לעשות עכשיו מעשה. אפשר וצריך להציל אותם. חייבים להציל אותם. אין משימה יותר חשובה מזו בחיים. אין משימה קדושה מזו בחיים. כולם עכשיו. את כולם עכשיו. הבוקר פגשנו את סטיף וידקוף. למרות שהוא אמריקאי, הוא כן בא לכאן לכיכר הזאת והיה מספיק אמיץ להביט לנו בעיניים. הוא אמר לנו תזול אורטינ אין יותר פעימות אמר הוא ידקוף עכשיו או שמחזירים את כולם הביתה או נטינג ואנחנו אומרים לו שנאטינג זו לא אופציה אני אומר לכולנו נטינג זה המשך החידלון הביזיון וההפקרה אפ הממשלה הזאת שבמשמרת שלה נכתפו לנו הילדים לא מסוגלת לעשות הסכם שיחזירים את החתופים שלנו הם לא מסוגלים להחזיר את החתופים שלנו אנחנו כולנו ובעיקר הממשלה הבזויה הזאת צריכים לצום לא יום אחד ולא שבוע כי אם הם לא חוזרים זה חורבן הבית. אי אפשר פשוט אי אפשר לומר לנו המשפחות שלנו נחטפו הילדים, שלנו נחטפו החיים, שאיבדנו את הזהות שלנו, כי זה או הכל או כלום, זה לא יקרה. כי די די אי אפשר לנשום יותר. די אי אפשר לראוב יותר. די אי אפשר להמשיך ולהיות חטופים בידי סמוטריץ’ ובן גביר אשר מורידים אותנו יגון שאולה. ואני אומר שוב די לאפטיות די לשעננות ודי לנו לשתוק. תודה רבה. מחזירים את כולם, מפסיקים את הלחימה. נחזיר נקום כולם כולם כולם אחת כולם כועל כולם קח אחת כולם כועל כולם אחת כולם כולם היום ערב תשעה באב 666 ימים לשבעה באוקטובר. 50 מאחינו ואחותינו עוד שם מחכים לשוב הביתה. הסרטים שליתר ורום שפורסמו בימים האחרונים הם תזכורת כואבת לכך שאין לחטופים זמן. ב-7 באוקטובר הייתי באבודבי כראש המלל של ממשלת השינוי זכיתי בעברי לראות את מערכת היחסים עם מדינות ערב מתפתחת ובמקרה באותה שבת ארורה הייתי שם חוויתי את הכישלון הנורא דרך העיניים של ידידנו החדשים שהבינו מיד כמה חמס מפלצתי ושהמלחמה בו היא אינטרס משותף של כל המדינות חפצות החיים. את מרבית התקופה האחרונה העברתי בוושינגטון בארגון בשם FDD שמחוייב ללא סייג, לישראל לביטחונה. נאבקתי משם וטרמתי את חלקי במלחמה על דעת הקהל. פגשתי לא מעט ממשפחות החטופים בוושינגטון וזה הזדמנות להודות לרובי חן שהודיע לי שההזדמנות הראשונה שלי לדבר מול קהל בישראל תהיה פה בכיכר הזאת בערב הזה. הספקתי להיות השבוע במצפה הדר עם משפחת גולדין ואנשי מסדר הדר. 14 שנה, 11 שנה לחטיפתו. 420 ימים. כשמדברים על להחזיר את כולם, מתכוונים לכולם. אתם כולם עכשיו את כולו עכשיו. כולו עכשיו בוושינגטון חוויתי את הקושי הגובר של ישראל להבוק על זכותה להשיב מלחמה להגן על עתידה חוויתי גם תמיכה עצומה מידידי אמת של ישראל מכל הקשת הפוליטית ודים ונוצרים שנוסעים עיניים אלינו ומשתעים בפני כושר העמידה והלחימה של העם הזה זה המחויבות של האזרחים לעתידה של המדינה. ישראל הוכיחה מאז 7 באוקטובר. כמה היא חזקה. העם בישראל הוכיח את הנחשות, את האומץ שלו, את המוכנות לתת ולהקריב. מה עוד אפשר לבקש מהעם הזה? עם של אריות ולביאות. ישראל אסבע יותר נזק לחמס מכל אויב בכל מלחמה אחרת מהקמתנו פגענו בצורה עצומה באיראן פגענו בצורה חסרה תקדים גם בחזבלה איך יכולה הממשלה להכריז על ניצחון על איראן ועל חסבלה אבל להמשיך לומר שאם עוצרים את המלחמה בעזה זו תבוסה אי אפשר כושר הלחימה הצבאי של חמס איננו כושר ייצור האמלך של חמס הושמד נותר ארגון טרור מר ואכזר של טרוריסטים שלא יפסיקו לנסות לזנב בנו אבל האמת היא שכבר חודשים ארוכים בידינו היכולת למנוע ממנו להמשיך צריך לשלוט ברצועה וקניאה של אחרון הטרוריסטים היא מטרה בלתי מושגת וזה המפתח למלחמה שלא תסתיים לעולם אבל זאת המדיניות של הממשלה ועל ראש הממשלה לקבל את ההחלטה להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החתופים הביתה אפשר לעצור את המלחמה אפשר והכרחי לעמוד על המשמר ולעשות טוב יותר ממה שעשינו כולנו כשלא שמרנו היטב על הגבולות ועל היישובים ועל האזרחים אבל הכישלון ההוא הוא אות אפשר והכרחי למנוע כניסה של כסף ואמלך לחמס זה לא חלום בהקיץ זו צריכה להיות המשימה של צהל והשבק והאחריות של הממשלה, של כל ממשלה היא לוודא שמערכת הביטחון הישראלית תשמור על האזרחים ועל היישובים. בכל מקום בו זה נדרש. אבל הממשלה מעדיפה להמשיך את המלחמה ולצייר את עצירתה למען השבת החתופים כתבוסה. ואני אומר הכזרת החתופים זו לא תבוסה. זה ניצחון של הרוח ושל האטוס של ישראל. ממשלת ישראל מעדיפה מלחמה בלתי נגמרת שמחוללת מציאות הומניטרית בלתי אפשרית ברצועת עז. זה לא יכניע את אחרון הטרוריסטים של חמס אלא להפך. זה שובר את התמיכה הבינלאומית בישראל. זה פוגע ביכולת שלנו להחזיר את החתופים. ואני אומר מותר להזדעזע מהמצב המונטרי ברצועה בלי להיות מסומן כאנטי ישראל ויש לדרוש את השלמת המסע ומתן ולשחרר את כל החתופים מבלי להיות מסומן כתבוסתן הגיע העת לסיים את המלחמה בעזה להשיב את כל אחינו החטופים ולעבור לשלב החדש של בנייה מחדש של ישראל בשביל כולנו תודה רבה לדוקור אייל חולת הראש המלה לשעבר וברשותכם מסר קצ בערבית ونحن نريد ان نوجه من هنا رساله مباشره الى قطر انتم تتحملون مسؤوليه مباشره عن مصير صرا والى سيره قطر هذه مسؤولياتكم ان تناهوا ما بدتم به وان تعيدوا حماس الى الثوره المفودات وتعيدوا الاصرايين بيوتهم ומילה אישית בערב הקשה הזה לכל המשפחות היקרות והאהובות אתן לא צריכות להגיד לנו תודה אף פעם אנחנו איתכם כי אתם אתם גם המשפחה שלנו. כל מי שעדיין שם הוא גם שלנו. החושך שמוקפים בו נוגע גם בנו. אנחנו עומדים כאן לא מתוך רחמים אלא מתוך מחוייבות. זה ציווי יהודי, זה ציווי ציוני וזאת אנושיות הכי בסיסית שיש. לא לבד. אנחנו הם לא לבד. אנחנו כן ערך אנחנו לא אנחנו כולנו וגם כל מי שלא נמצא פה אנחנו לא נשתוק ואנחנו לא נתרגל ואנחנו לא ננרמל ואנחנו נמשיך לזהוק את השמות של קראכם עד שישובו הביתה וזה צריך להיות מובן לכולם. לזכור שהם שם זה לא מספיק. צריכים לעמוד כאן מיליון ישראלים לפחות שדורשים מראש הממשלה לעשות את מה שברור מאליו. להחזיר את כולם הביתה עכשיו. תמיר אדרשה אלון אוהל עכשיו יוסף חיים אוחנה עכשיו דרור אור עכשיו אבי עכשיו גי אילוז עכשיו מוחמד אלטרש עכשיו רונן אנגל עכשיו מתן אנגרסט עכשיו אלקנה בוכבוט עכשיו אוריאל ברוך עכשיו עכשיו שער ברוך עכשיו גלי ברמן עכשיו זיב ברמן עכשיו רון ברסלבסקי עכשיו רנג וילי עכשיו בפין ג’ושי עכשיו מני גודרד עכשיו הדר גולדין עכשיו גי גלבוה דלל עכשיו אביתר דוד עכשיו אוז דניאל עכשיו עכשיו איתן הורן עכשיו אינבר הימן עכשיו מקסים הרקין עכשיו אילן וייס עכשיו אריה זלמנוביץ’ עכשיו תל חימי עכשיו אסף חממי עכשיו איתי חן עכשיו נמרוד כהן עכשיו סגב קלפון עכשיו ג’ושה לאיטו מולל עכשיו עכשיו איתן לוי עכשיו איתן אברהם מור עכשיו עומרים איראן עכשיו אליהו מרגלית עכשיו עומר נאטרה עכשיו תמיר נמרודי עכשיו דניאל פרץ עכשיו מתן צנגוקר עכשיו אריאל קוניו עכשיו דוד קוניו עכשיו אמירם קופר עכשיו בר אברהם קופרשטיין עכשיו ליאור הודיף עכשיו יוסי שרעבי עכשיו עידן שטיבי עכשיו את כולם עכשיו לידיעתכם אם במהלך האירוע תתקבל התראה אתם מתבקשים לשבת על הקרקע במקומכם יש להישאר ישובים למשך 10 דקות חשוב להישאר במקומכם על מנת להימנע מפגיעה ‏Ja. לנו אנחנו איתכם אתם לא לבד אנחנו איתכם אתם לא לבד אנחנו אתם לא שלום לכולם אני אמית נמרודי ואני אחותו הקטנה של ההחלה החטוף תמיר נמרודי את הנאום שלי כתבתי כתבתי לפני שהסרטונים הקשים של רום וביתר פורסמו אבל חשוב לי להתייחס לזה בסרטונים רואים את גודל האכזריות של חמס, את גודל הערבה וההתעללות הפיזית והנפשית. אי אפשר לעבור לסדר היום. אי אפשר להתעלם מהמצוקה שהם משדרים בסרטון. המצב שלהם ושל כל החתופים קשה ולא סובל דיחוי. תחזירו את כולם עכשיו לפני שהיא מאוחר מדי. כולם כולם עכשיו. ביום שני האחרון חגתי את יום ההולדת ה-16 שלי. יום הולדת שנייה בלי תמיר, בלי הברכה ובלי החיבוק והנשיקה. כשצפיתי בסרטוני החטיפה של תמיר, הייתי בת 14, ילדה בכיתה ט. את כיתה טיימתי ואת כיתה י בכלל לא עשיתי, כי מאותו היום שתמיר נחתף לא הלכתי לבית הספר ואני לא מתכוונת לשוב ללמוד עד שאח שלי יהיה בבית. עכשיו החופש הגדול ובזמן שכל ילד וילדה בגילי מבלים עם חברים ועושים דברים שילדים בגילי אמורים לעשות אני עומדת כאן ונלחמת על אח שלי בזמן שבני גילים תשים לחופשות עם המשפחה אני טסה למשלחות לדבר עם נשיאים כדי שמישהו יעשה כבר משהו ויחזיר את אח שלי הביתה איך איך זה נשמע למישהו הגיוני שאנחנו צריכים להתחנן למדינות אחרות? כי המדינה שלנו הפסיקה להקשיב והחליטה לוותר על אזרחיה. אני לא מבינה למה אני צריכה לעמוד פה בפעם השנייה בהפרש של חמישה חודשים ועדיין לזדוג את הזעקה של אח שלי. למה? אתם כולם עכשיו. כולם עכשיו לפני שנתיים ביום העולה ה-14 שלי תמיר כתב לי נחלפה לה עוד שנה וגדלת בעוד שנה בכל שנה שחולפת אני רואה כמה שאת גודלת ומתבגרת יותר ויותר אני נהנה מהרגיעים שלנו ביחד כשאנחנו צוחקים ומבלים רואים ביחד סדרות ומסתלבטים על מיקה אמא ואבא מאחל לך שרק תמשיכי לפרוח שכל יום שלך יהיה מלא באושר ושמחה תסיר רק מה שאת אוהבת. אני תמיד אהיה מאחורייך לתת לך יד. יום הולדת שמח אחותי הקטנה. תמיר כבר שנתיים לא רואה איך אני גדלה, איך אני מתבגרת. תמיר לא ראה את הקפיצה בהתבגרות שנתתי בעקבות החטיפה שלו. כבר שנתיים שלא היו לי לתמיר רגעים של ביחד. שנתיים שאף יום שלי הוא לא מלא באופשר ושמחה. כבר שנתיים שאני צריכה את היד של אחי הגדול שילווה אותי. אבל לצערי למנהיגים של המדינה הזאת חשבת על הכיסא שלהם החזרת החתופים. אז אם במקרה לא שמעתם את הזעקה שלנו עד עכשיו, אני כאן להזכיר לכם. יש להביא להסכם כולל שיבטיח את השבץ לחטוף האחרון בלי צורך בסלקציות אחרזריות והבדל בין אחים. החזרת החתופים היא הדבר הכי חשוב כרגע. קודם כל תחזירו את החתופים הביתה. אחרי שכל החתופים החיים והנרצחים יהיו בבית, תעשו מה שאתם רוצים, אבל לפני הכל תחזירו לי את אח שלי ועכשיו תודה רבה לכולם שאמות משהו ממני מה שהוא ממני ימות בך ימות בך כשתמות מה שהוא ממך בי מה שהוא ממך בי ימות איתך אמות איתך כי כולנו כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חייב ואם אחד מאיתנו הולך ממנו מה שהוא מת בנו ומה שהוא נשאר איתו שלום לכולם קוראים לי אמית סימן טוב ואבא ואני מנירוזכיתי להיות חלק משבט סימן טוב מנירוז חינו חיים של שותפות והערכה או קרה של רגעים של יחד חיים של אהבה גדולה ב7 באוקטובר אני ומשפחתי נהבוקנו לשרוד במעמד כשהמחבלים נכנסו אלינו הביתה שלוש פעמים צעקו גנבו דפקו ירו שברו פוצצו מטנים ושרפו לנו את הבית אך מהרגע שהוציאו אותנו מהמעמד חווית הכמעט מוות שחווינו התגמדה לעומת המציאות שנגלתה לפנינו והמושג חורבן הבית הפך בשניות למציאות באותן השעות הפכתי להיות בת שקולה לאימי קרול, אחות שקולה לאחי ג’וני יונתן, גיסה שקולה לתמרי ודודה שקולה לשלושת האחיינים המופלאים שלי, הרבה לי שחרוני ואומי סימן טוב. שלושה דורות של משפחתי נמחקו באחת. אני כותבת את המילים האלו ולא מאמינה, הם לא פה. את הכאב לא ניתן לשת. הוא משתלט על כל חלק בנשמה. ביום אחד איבדתי את משפחתי הפרטית והמרוכבת, אנשים יקרים מקהילת נרעוז מאשקול. וכמו ביתי הפרטי, כך גם נשרף ונחרב כל נוף ילדותי שלי ושל ילדיי. המשפט כולנו רקמה אנושית אחת חיה, מהדהד לי בראש בלי הפסקה. האהובים שלי שאינם, פיסות מהם, פיסות מאיתנו נמצאות גם בעזה. כדי שאני וכל אחד מאיתנו נוכל להתפנות להתאבל על כל מה שאיבדנו. ביתנו, אנשנו, החיילים, שהם האחים, הילדים, ההורים, הדודים של כולנו שנפלו בקרבות על המדינה של כולנו. החיילים שחזרו פצועים בגוף ובנפש. כולנו צריכים אותם, את החתופים פה איתנו בחזרה. אין דבר חשוב יותר מלהחזיר אותם הביתה. את כולם. עכשיו בסדר עכשיו לרוב העובדן שלי נדחק הצער שרוצה לפרוץ מכל חור אסוף כי אנחנו במלחמה מלחמה על מי שחי מלחמה על הזכות לקבורה באדמת ישראל מלחמה על קיומה של מדינה חופשית ואנחנו ששילמנו את המחיר היקר מכל זה כבר מזמן זמן לא רק אנחנו, זה כל עם ישראל שנשבר ונסדק, החברה, הערכים והזכות לקיום המדינה. אם לא נחזיר אותם, נכשלנו. איך הגיוני שהם עדיין שם. זו חייבת להיות הראשונה בטבלת סדרי העדיפויות. אנחנו תודה. המשפחה שלי נרצחה באכזריות ואני כואבת וכועסת. איך הפכירו אותנו שם למות? איך לא באו להציל אותם? איך אנחנו לא הצלחנו להציל אף אחד מהיקרים שלנו? נחשלנו וכך גם את נידת ישראל בהגנה על הבית שלנו, על האזרחים, על החיילים, על החתופים. הפקרה כזו שנמשכת כבר 666 ימים. הפקרה שחייבת להיפסק עכשיו. מנרעוז נחטפו 76 אנשים. היום, שנה ו10 חודשים אחרי, נוטרו בשבי עוד תשעה. דוד ואריאל קוניו, איתן הורן ומתן צנגאו חייבים לחזור כדי שיוכלו יחד כולם להשתקם ולבנות את חייהם מחדש. משפחותיהם של תמיר אדר, צ’רצ’ין מרגלית, רונן אנגל, אריה זלמנוביץ’ ואמירם קופר ראויות לקבל את אהובם בחזרה לקבורה באדמת ישראל ונפשם ראויה לשחרור ולשקט. כל 50 החתופים אשר עדיין נמצאים בעזה חייבים לחזור למשפוכתיהם. זו אינה משקולת על כף המאוזניים או שאלה של נכון או לא נכון? זוהיא חובתה של האנושות. זוהי מוסריות בסיסית. בלדיהם אין לנו שום יכולת להמשיך. בבקשה תחזיקו מעמד שם אנשים יקרים. נעשה כל שבכולתנו שתחזרו ותחזיקו גם מעמד גם אתם. אנשים יקרים שמגיעים לפה ולא מוותרים. אני מודה לכם שאתם פה גורמים לנו להרגיש קצת פחות לבד. תחזירו אותם הביתה. אני עומדת כאן היום לא רק כאזרחית ישראלית אלא כבת לתרבות של תורה חובה לבדות את השבוי גם במחיר כבד כי כשחיי האדם תלויים על בלימה אין מקום להעס ואין זכות לחכות וכשאנחנו יודעים שבמנהרות עזה יש חיים שעדיין אפשר להציל עלינו לפעול לא מחר, עכשיו עלינו לעשות הכל כדי להביא אותם הביתה. נחזיר, נקום. מחזירים את החתופים, מפסיקים את הלחימה. נחזיר, נקום. חברות וחברים, ברוח ט באב, כולם מוזמנים להישאר לצפייה בסרט אגדת חורבן. יצירה קונוית חזקה ורלוונטית מאי פעם. מיד אחריו נמשיך בקריאה להשבת החתופים במפגש מאוחדים לשובם בהשתתפות אגם ברגר והרב תמיר גרנות שסוכח עם במאי הסרט גידר ויקרא את מגילת היכה. והכי חשוב זאת הזדמנות לשבת למעגלי שיח עם משפחות החטופים ולהפיץ אהבת חינם. מרגישים את זה באוויר. ט באב והחורבן עדיין כאן במובן העמוק ביותר. הוא כאן כי יש אזרחים ישראלים שנחטפו בשבוקטובר ועדיין לא חזרו. הוא כאן כיישנם הורים שלא יודעים עם הילד שלהם עוד בחיים. הוא כאן כי יש ילדים שמתגעגעים לאבא שלא חזר. כעם אנחנו לא יכולים לקום כל עוד הסיוט הזה נמשך. כל כך חסרות לנו פניה היפות של המדינה. חסרה לנו מנהיגות אנושית, ישרה, אמה, חסרה לנו מנהיגות נקודה. חסרים אהובים שכבר לא יחזרו, קהילות ומשפחות שלמות שנחרבו, בתים מלא חיים שנשרפו, חסרה לנו אהבת חינם. ואתם אכנו בשבי, אתם הכי חסרים לנו, הכי חסרים לנו ואנחנו לא מוותרים ולא נווותר. סליחה, סליחה, סליחה שאתם שם כבר 666 ימים. סליחה את כולם עכשיו את כולם עכשיו אנחנו לא יכולים לשלוח לכם לחם אבל אולי אולי אנחנו מצליחים לשלוח לכם קצת תגווה אנחנו נכ לבד אנחנו נכ לבד אנחנו כולם ש את כולם עכשיו ‏Go الله

TEL AVIV, ISRAEL – Israelis, including hostages families, gather at Hostage Square for a Saturday night rally, calling on the Israeli government to secure a deal to release all hostages.

Streaming Middle east Live 24/7 . Always check on the channel homepage to find the current LIVE
https://www.youtube.com/channel/UCzOMM5fm593lJ3QaDkuiESg

DD Cyprus1Click https://bit.ly/cyprus1click
(Around the clock Live Streams,Full Full Ukraine Coverage, Cyprus News,International News, Breaking News and more)

Join this channel to get access to perks:
https://www.youtube.com/channel/UCzOMM5fm593lJ3QaDkuiESg/join

⏱️⏱️VIDEO CHAPTERS⏱️⏱️

🔔 Subscribe for more https://bit.ly/cyprus1click

📝 Note: This video like all of our videos is not sponsored at any way and we simply like to show to our viewers our recommendations. Feel free to mention Cyprus1Click when visiting.

❤️ ☕ – Buy us a coffee https://paypal.me/cyprus1click

Please enjoy, comment,subscribe and press the bell to get notified for more videos.

✅ Recommended playlists:
Ukraine Live Streams

Ukraine-Russia Raw footage

International News:

🇨🇾 Cyprus from Above by DD Cyprus1Click

e-scooter FPV- Tours

Car Driving videos-4K

🇨🇾 Driving in Paphos 🚗

4k-Walking videos

🇨🇾 Limassol

🇨🇾Nicosia

🇨🇾 Driving in Nicosia 🚗

🇨🇾 Cyprus weather

Live Videos

🇨🇾 Cyprus accidents

Contact us
===============================
To contact us for aerial works please contact us through our website
🌎 https://www.c1cweb.com

For web Development/SEO/IT services ,etc
🌎 https://www.c1cweb.com

For Virtual Reality Tours of a Property,real estate, or for 3D Drone Maping etc

Home

SOCIAL
===============================
👥 – FACEBOOK: https://www.facebook.com/CyprusAerial/
🐦 – TWITTER: https://twitter.com/Cyprus1Click
👥 – INSTAGRAM: https://www.instagram.com/ddcyprus1click/
📝 – https://www.cyprus1click.com/news

For Business and travel directory
===============================
🌎https://www.cyprus1click.com/directory

Landing page
===============================
🌎https://www.cyprus1click.com

🔔 Subscribe for more https://bit.ly/cyprus1click