Picasso in Antibes, FR (feat. Shlomi Shaban and Chava Elberstein – ‘Exercise in Awakening’)
[מוזיקה] לאן הלח אהובתי אני ממש לידך איפה האמא האמא שלי אתה מזמן לבדך מה עים השמש הטוב והרע שקע כמו שזרח אם כך ספרי לי ספרי לי אם כך הכל סופר ונשמר תויק [מוזיקה] ונובח אני שומע שוב פרשים אינך שומע דבר ורח מר עולה מן הראשים לא ילך ויקב מדוע קר לי קר לי כל כך זה לא מאוד מסובך את מוכר אבל רחוקה אתה ליד עצמך אני ממש לידך אם זה הוא רק תרגיל זה אכן תרגיל מוצל השמיים צבועים ואני לא אופק מפו הכל חוזר אדום יותר מן השוחות וצריכים אמרי האם אנחנו [מוזיקה] מנצחים מתי בדיוק כל זה מתרחש בזמן שכתבתם שירים ומה היתה אם כבר מדברים נטרו למי שזוכרים אם כך בעצם דבר לא קרה אם כך הכל קשורה תמיד הית עשוי לפשרה אתה שובר את ליבי אני ממש לידך אם זה הוא רק תרגיל זה החף תרגיל מוצר השמיים גוים ודל האופק מפו חוזר אדום יותר באלונקות ובפרחים אם רי האים ם רי האים לאורך הגתה שועל ותי קילל מפקדים גלויי גב נפסו להתפלל הרוח ילם הלם ילדה חמקה מן המזגן החושך התאסף ולא ירד
Picasso’s time in Antibes is a significant chapter in art history. In 1946, Picasso was living in Golfe-Juan with Françoise Gilot and accepted the offer to set up his studio in the Grimaldi Castle in Antibes. During his stay from mid-September to mid-November of that year, he created numerous works, sketches, and paintings, including “Les Clés d’Antibes” which covered an entire wall surface.
When Picasso left for Paris, he generously left behind 23 paintings and 44 sketches in the Castle’s custody. These, along with 78 ceramic works created between 1947 and 1948 at the Madoura de Vallauris’ workshop, form the core of the Picasso collection at the museum. The museum also houses works by Nicolas de Staël, which reflect his time in Antibes from September 1954 to March 1955.
The museum itself, now known as the Picasso Museum, was extensively renovated between 2006 and 2008. It stands on the site of the ancient Greek Acropolis of Antipolis, a Roman castrum, and a Medieval bishopric, and was owned by the Grimaldi family until 16081. In 1925, it was acquired by the City of Antibes.